בשל מגפת הקורונה והלימודים הסדירים שנפגעו, קוראים מנהלי בתי ספר, אנשי חינוך, הורים ותלמידים לצמצם את מספר בחינות הבגרות בשנת הלימודים הנוכחית לשלוש בלבד. עופר אילות, מנהל תיכון "היובל" בהרצליה, פנה למשרד החינוך והסביר מדוע מדובר בצעד כל כך מתבקש והכרחי

שרון יונתן

האם בשל מגפת הקורונה מספר בחינות הבגרות יצומצם? מוקדם עדיין לדעת, אבל בימים האחרונים גוברים הקולות מצד אנשי חינוך, מנהלי בתי ספר, הורים ותלמידי תיכון להפחית את מספר בחינת הבגרות בשנת הלימודים הנוכחית ל-3 בלבד: אנגלית, מתמטיקה ושפה (עברית או ערבית). לקריאה זו הצטרף אתמול גם עופר אילות, מנהל תיכון "היובל" בהרצליה, כשפנה לדסי בארי, מנהלת האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך.

"אני פונה אלייך על רקע המצב המתמשך ופרסום המלצת אמ"ן בדבר המשך הלמידה מרחוק לתקופה של שבועות ואולי חודשים נוספים לתוך שנת הלימודים", פתח אילות את דבריו והוסיף:  "אני מניח כי הובא לידיעתך אודות התארגנות מנהלים, הורים ותלמידים בדבר הבקשה להפחית את מספר בחינות הבגרות החיצוניות ל-3 בחינות בלבד (אנגלית, מתמטיקה ועברית/ערבית)". אילות מציין כי אמנם פורסם מיקוד, שהיה אמור להיות מצומצם, במהלך חודש אוגוסט, אך זה היה מעודכן לשלב שבו התקיימה עדיין למידה, אם כי חלקית, בבתי הספר.

אילות מצביע על הנקודה שבה הכל השתנה: "המעבר להוראה מרחוק טרף את הקלפים ויצר לחץ עצום בקרב התלמידים ובעיקר בקרב המורים. התחושה של המורים היא שאינם יכולים לעמוד בתכנית הלימודים הנדרשת לצורך ההבחנות. יצירתיים ככל שנהיה, אנו מתקשים לעמוד בסטנדרטים המתבקשים לבחינות במתכונתן הנוכחית. חשוב לציין כי רכזי המקצוע שלי מדווחים על כך שגם המיקוד המצומצם אינו מסייע הלכה למעשה מפני שבחלק מהמקצועות התכנית הספירלית מחייבת ללמד נושאים גם אם אינם מופיעים בבחינה עצמה".

ההשלכות הצפויות והפתרונות האפשריים

אילות מתריע על ההשלכות הצפויות: "התוצאה הצפויה היא אחת משתיים: צלילה חדה באחוזי הזכאות לבגרות או בממוצע הציונים בבחינות, פעילות "יצירתית" ולא ראויה של מנהלים שינסו לעמוד בסטנדרטים הבלתי אפשריים גם בדרכים לא ראויות".

לדבריו, שלושה גורמים עיקריים מונעים החלטה אמיצה בדבר שינוי מתכונת הבחינות: דרישות המל"ג (מועצה להשכלה גבוהה) לתעודת בגרות כתנאי לקבלה ללימודים אקדמיים, היאחזות של המפמ"רים ביוקרת המקצוע ורצונם לשמור על רמה והיקף החומר הנלמד, הקושי בהגדרת תגמול דיפרנציאלי לבתי ספר בתום השנה.

אילות לא רק מתריע, אלא מציע גם פתרונות. לדבריו, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה נדרשות תעודת בגרות ובחינה פסיכומטרי גם יחד כתנאי קבלה לאקדמיה (ציון סכ"מ). "ניתן לנצל את המשבר כדי לבצע שינוי רדיקלי בשיטה הזו. גם אם לא יוחלט על שינוי שיטת הקבלה לאקדמיה אפשר לסכם על החרגה של שני שנתונים (תשפ"א, תשפ"ב) בעת קבלתם לאוניברסיטה ולמצוא דרכים אחרות לבדוק התאמה כדוגמת מבחני קבלה לפקולטות, הגדלת משקל הפסיכומטרי בסכ"מ או אפילו קיום מכינה סימסטריאלית קדם אקדמית לתלמידי שנתונים אלו".

לגבי המפמ"ר, מציע אילות להוציא הנחייה גורפת בדבר צמצום היקף חומר הלמידה או היתר לקיום בחינות פנימיות שתוכנן יאושר על ידי המפמ"ר ולהחליט על ביטול מתן התגמול הדיפרנציאלי במשך שנה או שנתיים. אילות מתריע על בעיות נוספות: "גם היכולת המעשית לבחון, לפחות במועד החורף הקרוב, מוטלת בספק. הקושי בגיוס משגיחים למספר כיתות בחינה כפול מהרגיל (קפסולות), בחינות מתוקשבות שנפרסות על פני כמה ימים במקום במועד מרוכז ועוד".

ליזום ולא להגיב למחאה מהשטח

כמו אנשי חינוך נוספים, גם אילות מצביע על הבעייתיות בנושא הלמידה מרחוק: "המצב הנוכחי מאלץ אותנו לצמצם ואף לוותר, מתוך הצורך בתעדוף, על תחומים שמבחינתנו הם חשובים במיוחד: מעורבות חברתית, השכלה כללית, מבוא מדעי וחינוך גופני. תחומים אלו שהיו דגל ערכי ותומך למידה משמעותית, נפגעים אנושות. כתוצאה מהלחץ הלימודי, אנו מוצאים ששעות המפגש באמצעים הדיגיטליים מוקדשות ברובן להוראה ובכך אנו מאבדים את הקשר האישי והמכיל שכול כך חיוני בינינו לבין התלמידים".

אילות סיים את מכתבו לדסי בארי בבקשה לבצע שינוי מתבקש: "בחרתי לפנות אלייך כדי להביע את הקולות והרחשים עמם אני מתמודד בימים אלו ואני בטוח שאני מייצג דעה של רבים מהמנהלים כמוני. ברצוני להדגיש כי מבחינת השטח יש הסכמה גורפת בדבר הצורך לשינוי מתכונת ההבחנות. בשעה זו, נדרשת ממשרד החינוך פעולה פרו-אקטיבית כדי לתת מענה לנושא. בטרם יידרש המשרד להגיב למחאה מהשטח מוטב יהיה אם ינקוט יוזמה משלו ויפעל".