להיות עם חופשי בארצנו – "בגד וברך קדמה למורה"

שרון קניאל רובינשטיין, מורה מהרצליה בבית ספר יסודי, חוזרת עם טור נוקב נוסף והפעם מתלבטת בין אורך המכנסונים לבין כבוד לצוותי החינוך

כשהייתי נערה, למדתי בתיכון חקלאי. לא הייתה תלבושת אחידה. צו האופנה היה גראנג' שחוק ומרופט ככל האפשר. בחורף לבשנו מעיל דובון, נעלי קיפי חומות ושלל ביגוד שהראה שעובדי אדמה אנחנו. בקיץ נהגו הבנים ללכת עם חולצה קצרה מהוהה וקרועה, תחתוני בוקסר כותנה, מכנסיים שמהן הציצו הבוקסר מהכותנה וכמובן שקפכפים – נעלי מדוזה מפלסטיק. לעומתם, התפרעו הבנות ויצאו מכלל שליטה – חולצה מהוהה וקרועה, תחתונים, מעליהן תחתוני בוקסר כותנה על-תקן מכנסיים ושכפקפים. באמת, מפגע אסתטי שכמותו לא נראה מאז שנות התשעים ועד היום.

דורון כץ נדל"ן מעוניינם לקנות נכס?

בשבועיים האחרונים ניטש ויכוח קשה ומר בנוגע לעתיד החינוך: יש הטוענים שעלינו לפנות מטה, ויש כאלו הטוענים שעלינו לעלות אל-על. הכוונה, כמובן, לוויכוח על אורך המכנסיים. הויכוח גורלי, שכן אורך המכנסיים כל כך חשוב שהוא מסיט הצידה כל דיון אחר – הדיון על איכות הלמידה בקפסולות ולפיכך על גודל הכיתות, הדיון על משכורת המורים, הדיון בהנחיות הסותרות של משרד החינוך, על כך שלא ניתן לקיים את הוראות משרד הבריאות בכיתה רגילה ושמרוב צפיפות הוא נדחק הצידה.

כל כך מהותי לדון באורך המכנסיים, עד שיש כאלו שהפליגו וראו בו "קוד לבוש" של מערכת החינוך – שכן הוא מביע כבוד למוסדות הלימודים ולחינוך שהם מייצגים. טענו שאין בכלל מכנסיים כאלו בחנויות, טענו שמדובר באפליה מגדרית, מישטור הגוף הנשי, חיפצון הרגליים ועוד ועוד. כל כך חשוב הדיון, עד ששכחו שמדובר בדיון חוזר בזמן השרב, בכיתות שבהן המזגן לא תמיד פועל, מסדרונות ללא מיזוג ואל תבלבלו אותי עם עובדות מיותרות – הרי בחורף אותן תלמידות כן מכבדות את בית הספר ובקיץ לא?!

הסיפור המוצלח על "אי זקופי הקומה" מספר על אי שהתפרנס מפירות שצמחו על עצים גבוהים. כדי לאמל"ק לקוראי חסרי הסבלנות, הלימודים בבית הספר התמקדו בצמיחה לגובה והציונים הגבוהים ניתנו לתלמידים הגבוהים. התלמידים שלא הצליחו לגבוה ננזפו ואף הפריעו לקטיף. התושבים התייעצו עם איש חכם שהציע לנטוע עצים נמוכים יותר, או לספק לנמוכים סולמות. עדיין נותרה בעיית הציונים – איך יינתנו הציונים לנמוכים? האם זה שקטף בכוחות עצמו יקבל את אותו הציון כמו זה שטיפס על סולם? והחכם שאל אותם במה הם מעוניינים – בפירות או בציונים?

ומהמשל לנמשל – אנחנו מעוניינים באורך המכנסיים או בלמידה? או, ענו לי בהתנצחות – אורך המכנסיים קשור לחינוך ולערכים. וכאן, אני חוזרת לימי התיכון ושואלת את עצמי אם באמת אורך המכנסיים פגע בצוות ההוראה? עד כמה שאני יודעת, הפגנו כבוד סביר למוסד המכובד, למדנו למבחנים והוצאנו ציונים סבירים. ההתיישבות העובדת עדיין עומדת על תילה, אף כי ארון הבגדים שלי השתכלל מאז וטעמי במכנסיים השתנה. קצת.

"כולם מדברים על שלום – אף אחד לא מדבר על צדק"… כולם מדברים על המכנסונים, אבל הכבוד של החינוך נרמס. באין כבוד, נותר לנו אלא לדבר על מכנסונים ושאר סממנים. בסופו של דבר, אני מוותרת על כל הגינונים שמסביב ומשאירה את הכבוד כלפי המורים – זה שאבד לפני כמה שנים בהתפרצויות של הורים כלפי מורים, בציוץ טוויטר מזלזל של שר חינוך כלפי מורים שהעזו לשבות ("קיבלו צו מניעה"), בביטוי מבזה של מנכ"ל משרד האוצר כהוכחה לכך שמורים וגננות אינם עובדים ("הבת שלי בגן מקבלת 20 דקות זום ביום מהגננת"), בטקס קבוע בתלוש שבו מזכירים לי את מעמדי הכלכלי מדי חודש, בכך שנוח לבכירי האוצר שההורים נכנסים במורים על החופש והמורים בכלל אשמים בתחלואי החברה הישראלית.

קבוצת ז'אן שיווק נדלן. חולמים על פנטהוז בהרצליה? צורי ונעמי

מצידי תלמידים יכולים להופיע בכיתה בבגד ים, בתנאי שיביאו סוויטשירט ולא יתלוננו על המזגן ויקדישו את הזמן ללמידה. שיעזבו אותי מאורך המכנסיים ויתרכזו בלמידה, בכבוד בסיסי, בחינוך מהותי, בערכים. אומרים ש"דרך ארץ קדמה לתורה" – נדמה לי שבמקרה הזה קרה ההיפך: "בגד וברך קדמה למורה".

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ של "שרון און ליין" הרצליה לחץ כאן

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ של "שרון און ליין" רמת השרון לחץ כאן

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ של "שרון און ליין" כפר שמריהו לחץ כאן

להצטרפות לדף הפייסבוק של "שרון און לייין" לחץ כאן

 

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.