לחיים ולאה בושרי מהרצליה היו חיים טובים עד שנפלו עליהם הבעיות הרפואיות שגורמות להם סבל גדול. השניים (בתמונה, הורים לשלושה ילדים וסבא וסבתא ל-11 נכדים) מתגוררים מזה 39 שנים בדירת עמידר ברחוב זיסו 16 בשכונת יד התשעה בהרצליה (מול חט"ב רעות). מצב הדירה הוא רעוע מאוד, אבל מה שהכי מפריע להם היא העובדה שמדובר בדירה הנמצאת בקומה שלישית על עמודים, כמובן ללא מעלית בבנין. כיום, יש להם רק בקשה אחת מחברת עמידר – לעבור לדירת קרקע,

פסחוף ישראלי בהרצליה. פעילויות לילדים נוער ומשפחות

המעבר חשוב מאוד בעיקר עבור חיים (בן 66) שמזה מספר חודשים משותק בפלג גופו הימני בעקבות אירוע מוחי שעבר, אינו יכול ללכת ומתנייד בכסא גלגלים. אשתו לאה (בת 65), שמטפלת בו, חולת כליות שעוברת טיפולי דיאליזה מזה כשנתיים וחצי. לאה מספרת: "אני חולת כליות ובעלי עבר לפני חמישה חודשים אירוע מוחי ומאז לא מתפקד בכלל". חיים: "בתחילת ינואר קיבלתי אירוע מוחי והייתי כמה חודשים בבית לווינשטין ושלחו אותי הביתה".

במשך כל הראיון עימם חיים מתקשה לעצור את הדמעות וממשיך לספר על הקשיים: "אני לא יוצא מהבית, לא יכול לרדת במדרגות ולא יכול לעלות. אני כמו חתיכת גוש בשר שמפריע לכולם. לא יכול לעבור עם הכסא בבית וצריך להרים אותי לשירותים. כל החיים הייתי איש פעיל, הייתי שבע שנים בצבא, עבדתי במזגנים, הרמתי משקלים והיום אני שבר כלי".

כאמור, לבני הזוג יש בקשה אחת מחברת עמידר, לעבור לדירת קרקע, אבל מתברר שמדובר במשימה קשה מאוד על גבול הבלתי אפשרית עבורם, כפי שמספרת לאה: "אני כבר שנתיים וחצי רודפת אחרי עמידר. בעבר, נסעתי כל שבוע לסניף בנתניה ואמרו לי שהכל בסדר ויטפלו, אבל הכל שקרים. אנחנו דורשים לעבור לדירה בקומת קרקע בעלת שלושה חדרים כמו שמחזירים דירה עם שלושה וחצי חדרים. הבת שלי החזירה דירת עמידר בבאר שבע כדי לבא ולגור פה ולעזור לנו. בתמורה לזה, עמידר הציעה לנו דירת חדר וחצי בשיכון דרום בהרצליה אבל זה לא עוזר לנו. מה נעשה עם דירת חדר וחצי?"

אתם מרגישים שחברת עמידר מתעלמת ממכם?

לאה: "ברור. הייתי אצלם הרבה פעמים. מנהל הסניף אמר לי "תלכי הכל בסדר, אני לא יכול לראות אותך ככה". הוא היה אצלנו ואמר שזאת דירה שלא ראויה למגורים והבטיח שיהיה שיפוץ אבל מאז הוא נעלם. אנחנו מרגישים שחברת עמידר מורחת אותנו, לא הולכת לקראתינו ולא מתייחסת אלינו".

פסחוף ישראלי בהרצליה. פעילויות לילדים נוער ומשפחות

חיים: "כל המלחמה מול עמידר התחילה כי לאה חולת דיאליזה ואחר כך אני נפלתי גם. אני לא פושע, לא נרקומן ולא עבריין, אבל לא מתייחסים אליי בכלל. אם הייתי נרקומן היום הייתי מקבל דירה".

לאה: "כל החיים שנינו עבדנו. עד לפני שנתיים שלוש עבדתי בכל מיני מקומות, גם עם אנשי שב"כ. הבוס שלי היה עומר בר-לב. הייתי בועד השכונה ותמיד עזרתי לאנשים והיום לאף אחד לא אכפת מאיתנו".

בניין עמידר חיים ולאה בושרי. צילום: פרטי

בניין עמידר חיים ולאה בושרי. צילום: פרטי

הבניין בו מתגוררת המשפחה בקומה השלישית

איך שרדתם את תקופת הקורונה?

חיים: "רוב התקופה הייתי בבית לוינשטיין, אין לי הכנסה, אין לי כלום, לא מקבל ביטוח לאומי, ככה אני יושב חודשיים. לא הצליחו לשקם אותי ושלחו אותי הביתה. אני לא צריך אוכל, לא כלום, רק שאוכל לרדת לגינה למטה להיות באוויר הפתוח. כיום, הבית זה כמו בית סוהר בשבילי. השמש היחידה שאני רואה זה מהחלון, אני רק רוצה שאוכל לרדת למטה ולחיות בכבוד את מה שנשאר לי".

לאה: "אני חוזרת מטיפולי דיאליזה חלשה ואני שומעת אותו בוכה, נכנסת לחדר ובוכה גם. הוא טיפל בי ופתאום אני צריכה לטפל בו. ואני לא יכולה לטפל בו כי יש לי פריצות דיסק אז אני צריכה לקרוא לבנים שלי שיקלחו אותו. זה קשה מאוד. מי שיראה אותו בוכה לא יאמין כי תמיד הוא היה חזק. החזיק את המשפחה ופתאום הוא שבר כלי".

מה החשש הכי גדול שלכם?

לאה: "אני חוששת שהוא יתאבד לי. הוא כל היום בדיכאון ובוכה ואני מחזיקה אותו. אני פוחדת יום אחד לקום ולראות שהוא התאבד".

חיים: "אם אעשה מעשה קיצוני אני אקח איתי עוד כמה אנשים שמגיע להם. אני כל היום יושב וחושב על התאבדות. אין לי כבר רצון לחיות. אני חושב לעשות מעשה קיצוני, כל היום יושב וחושב על זה".

מחברת עמידר ומשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה:

משפחת בושרי מתגוררת בדיור הציבורי משנת 1980 בדירת שלושה חדרים בקומה רביעית בהרצליה. על פי חוות דעת רפואית אושרו לפני כשנה וחצי להחלפה לדירה בקומה ראשונה. כדי להקל עליהם בתקופת ההמתנה לדירה מתאימה, מציע משרדנו פתרון ביניים במסגרתו יהיו זכאים לסיוע בשכר דירה מוגדל לשכירת דירה בשוק החופשי המתאימה לצורכיכם, בתנאי החזרת הדירה הציבורית. גובה הסיוע בשכר דירה עומד על סך 3,100 שקלים לחודש. בחודש מרץ האחרון הוצעה להם דירה וסירבו מסיבות השמורות עימם. לאחרונה, ביקשו לערער ולקבל דירה בקומת קרקע. משרדנו יזם פנייה לוועדת חריגים בשמם. בני הזוג נתבקשו להשלים מסמכי דו"ח סיעודי תפקודי של שני בני הזוג, ובשל כך שלא נתקבלו, הוועדה סירבה לבקשתם.
נציין ונאמר, ככל שהמסמכים יושלמו תובא בקשתם פעם נוספת בפני וועדת חריגים.

חיים ולאה בושרי עם בקשה אחת מחברת עמידר

.


להצטרפות לקבוצות הוואצאפ של "שרון אונליין"

קבוצת הרצליה לחץ כאן

קבוצת רמת השרון לחץ כאן

קבוצת רעננה לחץ כאן

קבוצת כפר סבא לחץ כאן

קבוצת הוד השרון לחץ כאן

קבוצת כפר שמריהו לחץ כאן

קבוצת כפר יונה לחץ כאן

קבוצת נדל"ן לחץ כאן

לדף הפייסבוק של "שרון און לייין" לחץ כאן

לעמוד האינסטגרם של "שרון און ליין" לחץ כאן