הורי "יעל רום" הפך לאחרונה לאחד המושגים המוכרים בעיר. הורים לילדים בבית ספר יסודי שרק מבקשים דבר אחד, לבנות לילדיהם מבנה קבע לבית הספר בשטח חורשת העמל על פי ההבטחות שניתנו להם והחלטת מועצת העיר.

פסחוף ישראלי בהרצליה. פעילויות לילדים נוער ומשפחות

את מאבק ההורים, בדומה למאבקי חינוך באשר הם, מובילות בעיקר אימהות. הן נחושות ולא מתכוונות לוותר על מתן התנאים הטובים ביותר לילדיהם. כינסנו שש אימהות לראיון משותף ל"שרון און ליין" וצילום במקום הכי מדובר בעיר לאחרונה, חורשת העמל, שם על פי התוכנית המקורית אמור להיבנות בית הספר.

לשש האימהות ילדים בבית הספר ולחלקן גם ילדים קטנים יותר שאמורים בעתיד להשתלב בבית הספר הזה. האימהות שהשתתפו בראיון הן (בתמונה משמאל לימין): יעל נאמן ביצ'ונסקי, עדי בקל, לימור דודזון, הילה כהנוביץ', ליבנת גלבוע וימית טל קרמר.

בתחילת הראיון ביקשתי מהן שיסבירו, מבלי לצלול לכל המספרים שנזרקים לאוויר, מדוע הקמת בית ספר נוסף במרכז העיר היא קריטית וחיונית. עדי בקל מסבירה: "ילדיי הבוגרים למדו בעבר בבית הספר הדר ואני יכולה להעיד כי הצפיפות היוותה סכנה בטיחותית וגם השפיעה לרעה על הלמידה ועל אווירת הלימודים בבית הספר. עד לפתיחת בית הספר יעל רום, בתי הספר הדר ואוסישקין עמדו על תפוסה של למעלה מ- 160% ביחס לממוצע של בתי ספר יסודיים במחוז תל אביב, העומד על 440 תלמידים. הם דורגו במקומות הראשונים במדד העומס בבתי הספר היסודיים במחוז. עם פתיחת בית הספר יעל רום החלה רמת הצפיפות לרדת והמצב השתפר משמעותית ועדיין, נכון להיום, בתי הספר עמוסים משמעותית ביחס להמלצת משרד החינוך".

ארבע שנים לאחר שהובטחה לכם הקמת בית הספר בחורשה וזה עדיין לא קרה. מי אשם בכך?

יעל נאמן ביצ'ונסקי: "לצערנו, קומץ שכנים המתגוררים סמוך לחורשה שמו להם למטרה לעכב את בניית בית הספר מתוך שיקולים של ערך הנכסים שלהם, NIMBY או בתרגום לעברית: "לא בחצר האחורית שלי". הם אינם בוחלים באמצעים על מנת להשיגה. בנוסף להליכים משפטיים, אותם שכנים עושים עבודת לובי מאומצת מול חברי המועצה כדי להעלות את הנושא לדיון מחדש שוב ושוב. חברי המועצה עצמם שמחים לשתף פעולה עם השכנים, כיוון שהם רואים את הקמת בית הספר כפרויקט אישי של אבי גרובר, ראש העירייה, ולכן ההתנגדות הלא עניינית של השכנים משרתת את מטרתם הפוליטית, התנגחות בראש העיר".

פסחוף ישראלי בהרצליה. פעילויות לילדים נוער ומשפחות

כלומר, הכל מונע ממניעים פוליטיים?

ימית טל קרמר: "אנחנו מכירות את המפה הפוליטית. ידוע וברור לנו שמדובר במשחקים פוליטיים ובניסיון לחבל לראש העירייה בפרויקט הדגל שלו, ה"טיקט" עליו נבחר בבחירות 2018. יחד עם זאת אנחנו קוראות לחברי המועצה אשר בוחרים להילחם בו דווקא בזירה הזאת: אל תשחקו בפוליטיקה קטנה על גב הילדים שלנו".

כמעט ממחצית מחברי המועצה מתנגדים להקמת בית הספר בחורשה. אולי זה אומר שהתוכנית לא טובה?

הילה כהנוביץ': "לא ההורים היו אלו שבחרו בחורשת העמל כפתרון למבנה בית הספר. אופציית החורשה התקבלה ברוב קולות בישיבת מועצת העיר לפני שנה וחצי לאחר שחברה מקצועית, שנשכרה ע"י ועדה מיוחדת שהוקמה ע"י מועצת העיר, בחרה בחורשה כאפשרות הטובה ביותר מבין חמש חלופות. במועד ההצבעה התנגדו כמה מחברי המועצה לחלופה החורשה, אך הבהירו שיעמדו מאחורי כל החלטה שתתקבל. חבל שבפועל זה לא מה שקורה".

עצם העובדה שבית הספר לא הוקם עד כה, מראה על כישלון ניהולי של ראש העירייה?

לימור דודזון: "אנחנו לא כאן כדי לתמוך בגרובר או לצאת נגדו. אנחנו כאן כדי להבטיח שלילדים ולילדות שלנו יהיה בית ספר אמיתי ואיכותי. כדי שתהיה להם יציבות וודאות, כדי שיהיו להם מרחבי למידה, שיהיה להם מגרש משחקים ואולם ספורט, שיוכלו להחליף ספרים בספריה ולהתנסות בכיתת מדעים. שיוכלו לתת דרור ליצירתיות בכיתת אומנות ולספוג צלילים לנשמה בכיתת המוזיקה. את ההחלטה על הקמת מבנה הקבע בחורשה קיבלה מועצת העיר ולכן האחריות היא על העירייה לספק לילדינו את בית הספר. המאבק שלנו אינו פוליטי, אך כיוון שפתרון החורשה מזוהה עם ראש העירייה הוא מהווה כלי ניגוח פוליטי על גבם של הילדים".

לאחר שדוברת וייזר הודיעה על שינוי עמדתה, תקפתן אותה בצורה קשה. מהן הטענות שלכן נגדה?

ליבנת גלבוע: "דוברת וייזר מכהנת כמחזיקת תיק החינוך במהלך השנתיים האחרונות, כלומר, גם בזמן ההצבעה על חלופת החורשה לפני שנה וחצי. היא החליטה לאחרונה שהנתונים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה אינם נכונים. מדובר בטענה תמוהה במיוחד מכיוון שוייזר עצמה היתה אחראית על אספקת הנתונים לצורך קבלת ההחלטה, כך שאת התשובות צריך לקבל ממנה. אסור לשכוח שאנחנו לא עוסקות כאן בביטחון המדינה והנתונים פומביים ופתוחים לעיון הציבור. ההורים השקיעו כ-25 דקות של חיפוש במקורות גלויים באינטרנט והשיגו את כל הנתונים הרלוונטים. לגבי דוברת, אין לנו אלא להצטער שהיא לא פנתה או שיתפה את הנהגת ההורים בכך שדעתה השתנתה או ב"נתונים החדשים" לפני שדיווחה על המהלך הדרמטי שלה כמונולוג בפייסבוק".

"הבטחתם לפני שנה וחצי – עכשיו הזמן לקיים"

לפני כשנה וחצי הדברים נראו אחרת לגמרי. עשרות ההורים שהגיעו לישיבת המועצה המפורסמת ב- 4 בפברואר 2019 חשו התרוממות רוח, כאשר המועצה אישרה ברוב גדול את הקמת בית הספר על שטח החורשה. ההורים חשבו שהסאגה מאחוריהם כפי שמספרת ימית טל קרמר: "היינו בטוחים שמדובר בכמה חודשים עד שיושגו האישורים הנדרשים והטרקטור הראשון יעלה לקרקע. היינו צריכים להיות עכשיו בעיצומה של הבנייה ובית הספר היה אמור להמתין לילדים מוכן כבר לקראת שנת הלימודים הקרובה".

מה אתן עונות לתושבים שטוענים שאין הצדקה להרוס חורשה וריאה ירוקה בשביל הקמת בית הספר?

לימור דודזון: "כמובן שמדובר בשטויות. אנחנו לא מבקשות להרוס חורשה וגם העירייה לא מתכננת לעשות דבר שכזה. בית הספר מתוכנן כך שהוא ישתלב ואף יתרום לחורשה. לשם המחשה, צפויים להיכרת 64 עצים ולהישתל 74 עצים חדשים. בנוסף תוקם בחורשה גינה אקולוגית שתחליף את השטחים המוזנחים המצויים בה כיום. מבנה בית הספר יתפוס רק כ-20% משטח החורשה ושאר השטח יהיה פתוח לרווחת הציבור".

האם במהלך כל השנים ניסיתם לבדוק אפשרויות אחרות לפתרון הבעיה?

יעל נאמן ביצ'ונסקי: "על ההורים לא מוטלת האחריות לבחינת חלופות. כפי שכבר הסברנו, נעשתה בדיקה ע"י חברה חיצונית שנשכרה ע"י העירייה והחלופה שנבחרה היא חלופת החורשה. החלופה נבחרה ללא השפעה כלשהי של ההורים או התייעצות איתם. מה שחשוב הוא יישום מהיר ככל שניתן של ההחלטה שהתקבלה ואין כל בסיס לפתיחה מחדש של ההחלטה שהתקבלה כאשר ברור כי הדבר יגרור עיכובים משמעותיים. צריך לזכור שזוהי החלופה היחידה שלה תכנונים הנדסיים, אישור משרד החינוך, תקציב מאושר, היתר בנייה וקבלן שכבר זכה במכרז ורק מחכה לאישור להתחיל לעבוד".

עכשיו כבר די ברור כי בכל מקרה בית הספר, גם אם ייבנה בסופו של דבר בחורשה, לא יהיה מוכן לראשון בספטמבר. מה יהיה על הילדים?

ליבנת גלבוע: "לפי המידע שקיבלנו, בהנחה שהבנייה תחל בקרוב, מבנה בית הספר, או לפחות חלקו, צפוי להיות מוכן קצת אחרי תחילת השנה. בכל מקרה, אנחנו בטוחות שהנהלת בית הספר ובראשה המנהלת המצוינת, מיכל גטניו, דאגה לפתרון הולם וראוי לכל התלמידים והתלמידות שייכנסו בראשון בספטמבר. חשוב לזכור שזו השנה האחרונה שבה פתרון זמני יכול להיות ישים".

במקרה כזה, מהו הפתרון הרצוי מבחינתכן?

הילה כהנוביץ': "התשובה הקודמת נתנה את המענה גם לשאלה זו. תחילת בניית מיידית שתאפשר איכלוס של המבנה הצפוני, שיאכלס את שכבות א' ו- ב', מיד לאחר החגים, ואיכלוס המבנה הדרומי, שכבות ג'-ה', במהלך שנת הלימודים הבאה".

אומרים הורי "יעל רום". על כמה מדובר והאם יש לכם תמיכה מהורים נוספים?

עדי בקל: "האמת שזה כבר ממש לא רק העניין של הורי יעל רום. השיח הפך להורי רובעים הדר ואלון ומדובר באלפי הורים. הסיבה היא שנושא 'יעל רום' משפיע על כל בתי הספר ברובעים אלו. פתיחת בית הספר הביאה להורדת רמת הצפיפות בבתי הספר האחרים, שלא מוכנים בשום אופן לחזור אחורה לתקופת מחאת הסרדינים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ההורים ברובעי הדר ואלון שילדיהם לומדים בבתי הספר הדר, אוסישקין וקלמן וכולנו יחד בסיפור הזה".

אחרי ארבע שנים, מה התובנה העיקרית שלכן מהפרשה?

יעל נאמן בוצ'ינסקי: "אנחנו בעיקר מאוכזבות שבעיר כמו רמת השרון, שיקולים פוליטיים צרים ולא רלוונטים גוברים על טובת ילדי העיר. עם זאת, אנחנו יודעות שעדיין יש בין חברי המועצה שלנו אנשים אחראיים שמבינים את הסיטואציה ואנחנו סומכות עליהם שידאגו לילדים שלנו ויקדמו באופן מיידי את ההחלטה שהתקבלה כבר לפני שנה וחצי. צריך להבין, הרישום לשנת הלימודים הבאה כבר נפתח וזה אומר שיש יותר מ-370 ילדות וילדים שמחכים לשמוע מה יעלה בגורל בית הספר שלהם לקראת השנה הבאה. אנו קוראות לחברי המועצה: אפשרו לילדים ולילדות שלנו חינוך שווה. אפשרו להם ללמוד בתנאים ראויים, קרוב לבית. אל תתנו לשאיפות הפוליטיות שלכם לפגוע בהם. הבטחתם לנו לפני שנה וחצי. עכשיו הגיע הזמן לקיים".


להצטרפות לקבוצות הוואצאפ של "שרון אונליין"

קבוצת הרצליה לחץ כאן

קבוצת רמת השרון לחץ כאן

קבוצת רעננה לחץ כאן

קבוצת כפר סבא לחץ כאן

קבוצת הוד השרון לחץ כאן

קבוצת כפר שמריהו לחץ כאן

קבוצת כפר יונה לחץ כאן

קבוצת נדל"ן לחץ כאן

לדף הפייסבוק של "שרון און לייין" לחץ כאן

לעמוד האינסטגרם של "שרון און ליין" לחץ כאן